סשן הצילומים הזה שעשינו חיים אסיאס ואני לפני משהו כמו חצי שנה, הוא מבחינתי התחלה של מסע יומיומי מסעיר ומרגש, והאפקט של התמונות האלה עבורי משתווה אולי לעשר שנים של טיפול פסיכולוגי.
העבודה העצמית שעשיתי עד הצילומים ובצילומים עצמם היא לא פחות קשה מהעבודה שעשיתי עם התמונות בחודשים הבאים, בהתבוננות חוזרת ונשנית, בקבלת משובים מחזקים מאנשים שונים, בהתמודדות עם תגובות או מה שהנחתי שיהיו התגובות, ולבסוף ההחלטה ללכת עם זה עד הסוף ולחקור, לכתוב ופתח את הנושא של מודל היופי בעיני.
כשהתחלתי להתעניין בנושא הבנתי שזה נושא אקטואלי וחם היום וזה רק משך אותי להמשיך ולהיכנס לעומק ולהבין המון דברים שקיבלתי עד אז כפי שהם, לגבש ולהביע את דעתי ואולי להצליח לגעת בכמה לבבות.
לפני כמה חודשים לא הייתי מסוגלת להתבונן בתמונות האלה ולאהוב אותן, לאהוב אותי.
לאט לאט או אולי מאד מהר (תלוי למה מיחסים את התהליך) התאהבתי בתמונות האלה ובעצמי.
לכן התוצאה הסופית בתמונות האלה, כלומר הויזואל היפהפה שלהן, פחות חשוב לי מאשר המסע העצמי שהתחיל כשהחלטתי לקפוץ למים ובאמת להיות והוא ממשיך וממשיך. אני מקווה שזה תהליך שילווה אותי הרבה מאד זמן.
תודה לחיים אסיאס שהוא באמת חבר טוב.
צילום: חיים אסיאס
שלום, אני ריי שגב.
לחצו על התמונה כדי לקרוא עלי עוד.
