כלת דעת…

פורסם ב- 11:42

בשבת שעברה, נטע חברתי הטובה הגשימה חלום וצילמה וידאו שחלמה להפיק כבר זמן מה. אחרי שבישלה את הרעיון בתוכה והתחבטה בו, כתבה תסריט והלך רוח לפרויקט. גייסה צי שלם של חברים לעזרתה וכמובן את המשפחה. כך רעיונות קורים, חלומות מתגשמים ויאללה להגשמת החלום הבא.

הוידאו "כלת דעת" מספר בלי מילים על כלה שמתחתנת עם עצמה. נשמע הזוי? אני חושבת שכל אחת תוכל להזדהות מהכיוון שלה עם הרעיונות שמובאים בוידאו כשהכל נעטף באריזה יפהפיה של אסטטיקה החל מבחירת השחקנית ועד החלל שהיה מעוצב בדיוק כמו שראתה בעיניי רוחה. אני, כחברה טובה ומעודדת הגשמת חלומות רבים ככל הניתן, באתי לעזור ולתמוך.

אני מתרגשת לצטט כאן את העולם הפנימי של נטע ומה שהביא אותה ליצירת הוידאו הזה, קבלו.

"כשהייתי ילדה הכי אהבתי לשחק בברביות. יותר מהכל אהבתי לחתן אותן עם הברבי- בן.

היום, עשרים שנה מאז זנחתי את משחק החתונה שכה אהבתי, הופך משחק דומה למציאות חיי. כל החברות שלי מתחתנות או התחתנו או מחכות לחתן.

משמצאו חתן הן עסוקות מבוקר עד ערב ב"להיות הכי יפה בחתונה"; מורידות קילוגרמים, מורטות שערות, משתזפות, עושות פילינג, מניקור, פדיקור, מסיכות לפנים ולשיער, מסירות גבות- שפם, מסתרקות כמו בז'ורנל ( כמובן עם תוספות שיער), מתאפרות כמו בקטלוג, לובשות שמלה מנצנצנת ונועלות נעליים מבריקות- תואמות…

לי זה נראה קצת מצחיק וקצת עצוב, אולי קצת נחמד ובעיקר מוגזם. אני תוהה איך הפך טקס כל- כך אישי ואינטימי לאירוע "נוצץ", שחייב להיערך על פי קודים של תרבות פופלרית, כשבתפקיד הסלב הראשי מככבת הכלה?

בעייני, היפה בטקס החתונה הוא הברית שנכרתת בין הכלה והחתן. אני מאמינה שכדי שברית זו תעשה בלב שלם, קודם על הכלה והחתן, כל אחד בנפרד, לבוא בברית עם עצמו. ברית שבה הוא או היא מתחייבים להוקיר ולכבד, לזון ולפרנס, לאהוב ולשמור אמונים לעצמם באמת- בטוב וברע. ולבוא בברית כזו, "להתחתן עם עצמך", זה הרבה יותר מפחיד מלהתחתן עם מישהו אחר.

החתונה, שמעמידה במרכז את רעיון ההתחייבות, מציפה אצלי באופן אישי שאלות על האפשרות לבוא בברית עם עצמי. היא מאמתת אותי עם ההכרה שברית ביני לביני היא מתפתחת ואינסופית ואורכה כאורך החיים כולם. כל שכן לגבי הברית הזוגית. וכל זה מעורר בי אימה. כאן מתערבב העצמי עם הביחד לבליל קולות של בכי מרוגש של דודות מזיעות, ששון ושמחה, חתן וכלה ויותר מהכל תמיהה על איך בכזו קלות אנשים עושים את זה.

בבסיס עבודתי אני רוצה לחקור את המפגש האינטימי והאישי של הכלה עם עצמה סביב ההכנות וטקס החתונה. באמצעות קול, תמונה ובמה אני מבקשת לבטא החוצה את התוהו שמתחולל אצלי פנימה סביב ענין שהוא חלק מהמציאות שלי ושל כל בני האדם כולם."

מאת: נטע דרור.

צילום סטילס: רונה כהן